<h1>ספר התרומות שער ל"ה חלק ב'</h1>
<h2>דף מח:</h2>
גרסינן בשבועות [מ"ח ע"ב] ההוא דשכיב ושבק ערבא. פירוש, מת לוה בחיי מלוה. ואסיקנא התם דפטריה רב פפא מטעמא דאטו ערבא לאו בתר יתמי אזיל. והנה הארכנו בזה בשער י"ד, ושם כתבנו דערב וקבלן לגבי האי דינא כי הדדי נינהו. והכי נמי דיינינן בכל דבר שיש לומר דאי [ליתיה] ללוה בתר ערבא אזיל. ומטעם זה לפעמים יפסל השטר. כדגרסינן במכות [ז' ע"א] אלעא וטוביה קריביה דערבא הוה, סבר רב פפא למימר גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו ומתכשרי, אמר ליה רב הונא אי ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל, הלכך פסול השטר. וכן הלכתא. ודע כי לעולם שיהיה מחלוקת בין קבלן ולוה ובין ערב ולוה, שהן אומרין ערבנו ושלמנו והוא טען להם לא פרעתם כלום בשבילי או לא נכנסתם במצותי, הרי הם בכל דבריהם ובכל טענותיהם כשאר תובע ונתבע, וכשאר לוה ומלוה.
